main Image

אשכנזי

ספרדי

מרוקאי

לא נמצאו טעמים

דוגמא 1
דוגמא 2

טעמי המקרא הינם סימנים אשר מסמנים לקורא בתורה או בהפטרה את אופן ניגון הפסוקים בדומה לתוי נגינה.

כמו כן הטעמים משמשים כפיסוק לפסוקי התורה וההפטרה.

הטעמים מנחים את הקורא כיצד יש לקרוא את המילה היכן עליו להדגיש ומהו אופן ההיגוי (מלעיל/מלרע), היכן עליו להאריך והיכן לקצר.

כמו כן הטעמים מחלקים את הפסוק לקטעים. ניגון הטעמים עבר מדור לדור ובכל עדה ועדה נשמר הנוסח היחודי לה.

נוסחים מוכרים הם נוסח ירושלמי, מרוקאי, חלבי, אשכנזי ותימני. ישנם עוד נוסחים רבים אחרים.

ניגון טעמי התורה שונה מניגון טעמי ההפטרה, כמו כן יש ניגונים שונים למגילות (מגילת אסתר, איכה, שיר השירים וכו').

יש לדעת ולזכור כי בספר תורה אמיתי בו קוראים בביה"כ לא מופיעים טעמי המקרא ועל כן על בעל הקורא ללמוד מראש את קריאת התורה

וההפטרה עם ההטעמה והניגונים הנכונים.

לפניך הטעמים השונים עם דוגמאות מתאימות לכל טעם וטעם אשר יסייעו לך ללמוד כיצד לנגן את הפסוקים ומהו אופן ההיגוי של המילים.

סימני הטעמים שונים מהניקוד הרגיל והן צוירו בצורות גרפיות שונות המסמנות כל טעם וטעם.

מיקום הטעם במילה מלמד גם הוא על אופן ההגיה הנכונה.

לעיתים נפגוש בשני טעמים במילה. מיקום הטעם במקום הראוי מאפשר דיוק בקריאה.

צרופי טעמים אלו קבוצות טעמים בעלי מנגינה בסיסית החוזרת על עצמה בפסוקים רבים, לכן הכרת צרופים אלו תקל על הלומד בניגון הפסוקים.

ישנם טעמים מחברים שתפקידם לחבר מילים למשפט.

וישנם טעמים מפסיקים שתפקידם לחלק את המשפט או לסיימו.

ונסיים בדברי הגמרא ממסכת מגילה דף לב עמוד א:

"אמר רבי שפטי'ה אמר ר' יוחנן: כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב (יחזקאל כ) אומר: וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים".

Top